כניסת החג: יום שני, 6 במרץ 2023
יציאת החג: יום שלישי, 7 במרץ 2023
מתי מתחפשים בבתי הספר והגנים? יום ראשון, 5 במרץ 2023
מתי קוראים את מגילת אסתר בפורים 2023? את המגילה צריך לקרוא פעמיים - פעם אחת בליל פורים ופעם אחת ביום.
מה חוגגים? חג הפורים חל בכל שנה בי"ד באדר או בט"ו באדר. על פי מגילת אסתר, אותה קוראים בחג הפורים, המשנה למלך אחשוורוש, המן, הטיל "פור" (גורל) על מנת לקבוע את היום בו יבצע טבח ביהודי הממלכה. תכניתו של המן לא יצאה לפועל - וביום בו הוא תיכנן לבצע את הטבח המדובר, היו אלה היהודים שהרגו אותו ואת משתפי הפעולה עמו.
בחג הפורים קיימת מצווה לקרוא במגילת אסתר, הן בלילה והן ביום החג. במהלך הקריאה במגילה, כאשר מוזכר שמו של הצורר המן, נהוג להרעיש ברעשנים. על שמו של המן קרויה גם "אוזן המן", מאכל החג המסורתי, מאפה מבצק מתוק הממולא פרג או לחלופין שוקולד או כל מילוי אחר. על פי המסורת, אוזנו של המן הרשע הפכה למשולשת לאחר תלייתו.
כמו כן, מחלקים מתנות לאביונים, מוסרים משלוחי מנות מלאי כל טוב איש לרעהו ומקיימים סעודת פורים - בה נהוג להשתכר "עד-לא-ידע". השם "עד-לא-ידע" הפך גם לשמם של מצעדי החג המתקיימים ברחובות המרכזיים בערים שונות בישראל. לבישת המסכות והתחפושות היא אחת ממסורות החג - וברחבי הארץ מתקיימים בפורים בדרך כלל פסטיבלים ומסיבות אליהם יוצאים מחופשים בשלל דרכים.
תענית אסתר: למה צמים ומתי אפשר לאכול?
יום שני, י"ג באדר ה-6.3, הוא יום צום "תענית אסתר" - ולפני הכל חשוב לשבור כמה מיתוסים הנוגעים לצום הזה: הצום הוא לא יום אבל. בשונה מרוב ימי התענית שבלוח השנה העברי - כמו תשעה באב או י"ז בתמוז, שנועדו לזכר מאורעות טראגיים שליוו את חורבן בית המקדש - תענית אסתר שונה מאוד מן הצומות הללו. למעשה - היא יום של העצמה פנימית.
על פי המתואר במגילת אסתר, המן - איש מספר 2 בממלכת פרס - גזר שואה על יהודי הממלכה. שואה שברגע האחרון התבטלה. היום שבו הוא ביקש לבצע את זממו הוא בדיוק ה-י"ג באדר. בהליך מדהים שהתחולל לא מעט בזכות גבורתה של אסתר, תושייתו של מרדכי ותפילתם של יהודי הממלכה, שונתה הגזירה מן הקצה לקצה, ובמקום שיהיה זה יום של פוגרום נגד היהודים, זהו הפך ליום בו ניתנה ליהודים הרשות לנקום באויביהם האנטישמיים.
היהודים יצאו לקרב, וכשיצאו לקרב הם התפללו - תפילה שלוותה בהתרוממות רוחנית והימנעות מצרכים פיזיים כגון אכילה ושתייה. כל כך עמוק נצרבה בתודעת העם התפילה והתענית, עד כדי כך שהיום הזה, היום בו התחולל הנס, הפך ליום תענית. החגיגות נדחו ליום שלמחרת הקרבות, י"ד באדר שעד היום זהו התאריך של חג הפורים. העם היהודי ביקש לזכור את היכולת הרוחנית שלו לשאת תפילה בעת צרה - ולכן הוא חוקק את היום הזה ליום של תענית ותפילה לכל הדורות.
מסיבה זו מדובר בצום שאינו חמור - ואנשים שמתקשים להתענות אינם חייבים בו (בשונה מיום הכיפורים למשל, אז מתייעצים החולים עם הרופאים האם ועד כמה מותר להם להשתתף בצום).
הצום מתחיל רק בעלות השחר, לפנות בוקר, בשעה 04:45 בירושלים, בשעה 04:46 בתל אביב ובשעה 04:45 בחיפה. סיום התענית הוא עם צאת הכוכבים, בשעה 18:05 בירושלים, 18:07 בתל אביב ובשעה 18:06 בחיפה. יחד עם זאת, ברוב ערי ישראל מלבד ירושלים יש המקפידים שלא לאכול סעודה בטרם קריאת המגילה.