הניסיון להסתיר את ציוני המיצ"ב וקיומן של ועדות מעקב אחר מורים אינם מקריים; הם מעידים על קריסת האמון בין השר, המורים וההורים. במקום פוליטיקה של הפחדה, דרושה תוכנית לאומית, שוויון תקציבי ומתן אוטונומיה לאנשי המקצוע שיובילו לתיקון
הסדר הישן נשחק, ארצות הברית פחות צפויה, אירופה חלשה ומלחמות אזוריות מטלטלות כלכלה עולמית. בתוך המציאות הזו ישראל הוכיחה עוצמה, אך ניצחון מבצעי לא בהכרח מבטיח הכרעה אסטרטגית. בתוך כך, הדרת ישראל מההסכם המסתמן - רק מחדדת את התמונה
דווקא כשהלחימה בגזרות השונות נרגעת, המתח בתוך החברה הישראלית מגיע לרתיחה. מהסרטון של בן גביר קורא "נגמרה הקייטנה" מול פעילי המשט ועד סרטון החג של נתניהו בו צעיר יוצא מהארון הפוליטי ומודיע בפני משפחתו שהוא "ביביסט" - החל הקרב שמאיים לפרק את כולנו מבפנים
בדבר אחד הצליח הסרטון של הליכוד מעל ומעבר למשוער: להפוך לשיחת היום. כולם התווכחו על מה שיש בו, אבל העיקר הוא מה שאין בו. ואיך אפשר בלי להתייחס לשיתוף המפתיע של אילון מאסק?
מתחת לראש הממשלה בהרב-מיארה ניצבים היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים. ליועצים יש כוח גדול יותר מלשרים, והשרים אינם יכולים להזיז עיפרון מבלי לקבל את אישור היועמ"שים
חיסול בכיר הטרור מסמן פגיעה בדור הפיקוד הוותיק שבנה את יכולות המודיעין והתכנון של חמאס. מינוי מוחמד עודה מלמד כעת: הארגון עדיין מנסה לשמר רציפות פיקודית - אך תחת שחיקה גוברת, מצוקת הנהגה ומעבר הדרגתי למבנה חשאי ומבוזר יותר
הדיווחים על פעילות ישראלית חשאית במדבר העיראקי חושפים שינוי עמוק במזרח התיכון - המדינה, שנועדה לשמש כעומק האסטרטגי של טהרן, הופכת לזירה פרוצה שבה אפילו יריבותיה הגדולות של משטר האייתוללות לומדות לפעול נגדו
"כן ביבי, לא ביבי", פוליטיקה של טאלנטים ו"חמישים גוונים של ימין": מאחורי קרקס הבחירות מסתתרת מציאות אחת - מערכת פוליטית שכבר ויתרה על כל פתרון אמיתי בין הים לירדן | דעה
מ"שירות VIP" למשה סעדה, דרך הקשרים מאחורי הקלעים ועד ההתערבות והחלטת שופטי בג"ץ - שנה אחרי שנבחר באופן פוליטי, מבקריו של אשר קולה טוענים: הנציבות הפכה לכלי ניגוח במערכת המשפט
האיום על נתיבי השיט, החות'ים, הורמוז והפגיעות של כלכלות האזור דוחפים את סעודיה, איחוד האמירויות והמערב לחשב מסלול מחדש. לא מתוך פיוס עם ישראל - אלא מתוך הכרה גוברת ברלוונטיות שלה כנתיב, תשתית ועוגן ביטחוני
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מעדיפים להציג עמדות קיצוניות שלא מתממשות במטרה לשמור על בסיס התמיכה הפוליטי שלהם. ההתעלמות מהזירה הבינלאומית, מוכיחה שהבחירות הקרובות חשובות לנבחרי הציבור - יותר מהמעמד של ישראל בעולם
מצביעת שמאל שבוחרת בליברמן היא לא קוריוז, היא סימפטום. ממשלת השינוי לא תקום בזכות איחוד טכני לפני הבחירות, הציבור מאס במותגים הפוליטיים הוותיקים ומחפש קואליציה של מנהיגים שישתפו פעולה מתוך שונות. ניתוח אסטרטגי של מפת הדרכים לבחירות 2026
המועמד בניו יורק זוהרן ממדאני מציב את שלילת הריבונות הישראלית בלב הקמפיין. עבור השמאל הפרוגרסיבי הסוגיה הפלסטינית הפכה לחלק מזהות פוליטית המבוססת על מאבק עולמי במדכאים. השינוי מסמן את שבירת הקונצנזוס סביב ישראל בארצות הברית
יותר מבישראל, במפרץ חוששים מחידוש המלחמה וחושפים כמה המזרח בנוי יותר מכל על פחדים ואינטרסים שונים. אף אחת מהמפרציות לא אוהדות את המשטר האיראני. אפילו קטאר, שידועה במשחקה הכפול, חוששת ממאזן האימה החדש
ביישובי הצפון נאסר על ילדי בתי הספר לצאת לחצר בהפסקות, והחובה של כל ישראלי היא לשים את עצמו במקומו של הילד שמביט בעצב אל החצר הריקה. לך תסביר לו שטראמפ לא מרשה
לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת, גובר החשש מפני שחיקת האמון במוסדות המדינה ובמערכת הבחירות - לצד טענות כי נתניהו ינסה למשוך זמן, לעצב את מועד הבחירות מחדש ולבסס סביבו מערכות נאמנות פוליטית
בזמן שהמו"מ בין ישראל ללבנון נמשך בחסות אמריקנית, בוושינגטון מבהירים כי מזכר הפסקת האש מאפשר לישראל לפעול נגד איומי חיזבאללה - אך במקביל פועלים למנוע הסלמה אזורית ולדחוף להסדר מדיני-ביטחוני קבוע
למרות הסבבים מול חיזבאללה ושתי המלחמות מול איראן, הגושים הפוליטיים נותרו כמעט ללא שינוי. כעת, לפי הניתוח, ראש הממשלה עשוי לקוות למהלך ביטחוני דרמטי שיטלטל את הסקרים וידחה את רגע ההכרעה הפוליטי
אחרי שניסה לעכב את פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב, מערער יואב קיש על הנתונים עצמם. זה לא רק במשרד שלו, זו שיטת עבודה של ממשלה שהמציאות טופחת על פניה ומנסה בכוח לייצר מצג שווא
הנשיא מצהיר כי לאיראן "לעולם לא יהיה נשק גרעיני", אך חידוש תקיפה רחבה מציב בפניו דילמה: האם לנצל את השבועות הקרובים למהלך צבאי נוסף או להימנע מטלטלה שתעמיק את הפגיעה בכלכלה, בבחירות האמצע לרפובליקנים ובספינת הדגל שלו: במונדיאל 2026
הצבעת הקהל בעד ישראל, אפילו אחרי שמכניסים את האירוע לפרופורציות, מפתיעה בכל שנה מחדש. השנה היא שוב ניצחה את הדעות הקדומות ואפילו את הקמפיין האנטישמי של אחד העיתונים החשובים בעולם
המלחמה הצודקת מתה, ונתניהו וטראמפ הם השופטים שקבעו את התוצאה מראש. מניתוח הכשל המוסרי בעזה ובלבנון ועד לחלופה של שלום חיובי - המבוסס על הכרה בנכבה ושותפות שווה: זו המהפכה המחשבתית שתשחרר אותנו מהכלוב | דעה
נכון, בג"ץ לא שלח את מחבלי הנוח'בה ליישובי העוטף, אולם פסקי דין לאורך שנים הם עדיין אלו שאפשרו את הטבח. צריך להגיד את המובן מאליו: האם אותה מערכת שהשפיעה היא זו שצריכה לחקור את המחדל?
חוק הגיוס חושף את הבטן הרכה של נתניהו, שבמקביל טועם את הנקמה הקרה של גולדקנופף ובבצ'יק המפרקים את גוש הימין. על רקע זה, נטישות טרופר וגינצבורג מדגישות את עליבותו הפוליטית של גנץ
הוועידה השמינית של התנועה התכנסה ברמאללה לראשונה זה עשור והציפה את שאלת השליטה ביום שאחרי המלחמה. יו"ר הרשות הפלסטינית הצהיר כי "עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין". ברקע מסתמן כי בנו יאסר עבאס ישולב בצמרת ההנהגה בניסיון לשמר את הכוח הקיים
הייתי מדבר איתו בזמנו ואומר לו 'תקשיב, יש לך הזדמנות, אתה יודע שאתה פורש, שאתה עוזר להפיל את הממשלה הזאת'. ולא היה עם מי לדבר. אותו דבר בדיוק יהיה עם דן אילוז
אנקרה קיוותה שהיחלשות איראן והמהפך בסוריה יהפכו אותה למעצבת הסדר החדש במזרח התיכון, אך המלחמה חשפה דווקא את מגבלות הכוח הטורקי. בין פחד מקריסה בגבול האיראני, תלות באנרגיה, לחץ כלכלי ותחושת מצור מול ישראל, יוון וקפריסין, החלום האזורי של ארדואן נתקל בקשיים
גלי בהרב מיארה פועלת כסוכנת כאוס כדי לחסום כל מינוי אפשרי באמצעות טקסטים המתחזים להיות משפטיים - הגיע הזמן לחקור את המרד שמתחולל במדינת ישראל נגד עקרון היסוד של מדינה דמוקרטית - עקרון ריבונות העם
לפני מספר חודשים פרסמנו כאן את עיקרי המכתב ששלחו ראשי חמאס לחסן נסראללה מיד עם תחילת הטבח ב-7 באוקטובר. כעת נחשף המסמך עצמו, במילותיהם. מילה במילה. זה פרק אפל ושחור במיוחד בדברי ימי הברבריות האנושית - ואין בו כמעט אף מילה על המהומות הפנימיות בישראל
גם הממשלה וגופמן שנשענו על דעת הרוב בוועדת המינויים, וגם העותרים והיועצת שנשענו על דעת המיעוט, הסתמכו כולם על ועדה שכשלה בעבודתה. אי-זימון עדי המפתח יצר סיטואציה שבה שתי העמדות נשענות על קנה רצוץ, והאבסורד הוא שהאחראי הוא יו"ר הוועדה - גרוניס עצמו
