חוק הגיוס המוצע הוא המתווה הראשון שהרבנים החרדים מסכימים לו וישתפו איתו פעולה, ומי שעדיין חושב שאפשר לגייס בכוח - ממשיך באותה טעות מרה. עיון בחוק החדש מגלה שמספרי המתגייסים יהיו גבוהים יותר מהמתווה של אדלשטיין, בטח ובטח מחוק הדרדלה של "ממשלת השינוי"
אומנם אין דיל בין ראש הממשלה להרצוג, אבל אל תקנאו בנשיא. הרבה בהצלחה לרומן גופמן בתפקידו כראש המוסד, חרף העובדה שנתניהו מצליח להציב מועמדים מטעמו במשלטים רבים וחשובים. ומדוע דרעי לא מעוניין במועמד המושלם לתפקיד הרב הראשי של העיר העברית הראשונה?
נשיא העליון לשעבר טען שאנחנו כבר לא אזרחים אלא נתינים, והנוכחי תקף בחריפות את שר המשפטים לוין. על פרשת הפצ"רית, שקיבלה גיבוי מהיועמ"שית, הם לא פצו את הפה. זו כמובן לא סכנה לדמוקרטיה | דעה
בישראל של 2025 המילה "ציונות" הפכה לאיתות פוליטי פשוט: בלי ערבים. הגזענות הרעשנית והגזענות השקטה מקיפות את המערכת הפוליטית כולה, שבה שותפות אזרחית בסיסית נהפכה למותרות אידאולוגיות. כל עוד דחיקת חמישית מהאזרחים נתפסת כלגיטימית, החדר יוחשך והדלת תישאר סגורה
הם טוענים שאנו חיים תחת דיקטטורה, ושהם הם "הרוב המכריע", אבל האמת היא שהם כבר מזמן ניתקו קשר עם המציאות
אם ישקול ברצינות חנינה תמורת הקדמת בחירות, הרצוג לא רק שלא ירגיע את הקרע בעם - הוא ילבה אותו, וייזכר כנשיא שהניח לראש ממשלה נאשם לעמוד מעל החוק
החלטת נתניהו למנות את אלוף גופמן לראשות המוסד מלווה, כרגיל, בבכירים לשעבר שתוקפים את המהלך, ובבכירים בהווה שמאיימים בגל עזיבות. אבל כמו במינויים הקודמים, אנחנו נגלה שגם פה לא תהיה אף עזיבה. החיסרון בהחלטה: גופמן כבר לא יהיה הרמטכ"ל הבא | דעה
בקשת החנינה של ראש הממשלה אינה רק מהלך משפטי אישי, אלא נקודת מפנה למדינה שלמה שכבר שנים כבולה למאבק פוליטי-משפטי משתק. החנינה האמיתית אינה עבור נתניהו, אלא עבור הציבור הישראלי הזקוק להשתחרר מהתלות בגורלו של אדם אחד ולפתוח דף חדש
ישראל שהתאהבה בפוזת המעצמה המקומית ניסתה לקדם מנהיג מטעמה. זה התאים לאג'נדה של נתניהו וטראמפ שמבקשת לקדם את שלב ב' של ההסכם עם חמאס, בניגוד גמור לאינטרס הביטחוני שלנו
בעוד ראש הממשלה דוחף בכל כוחו לאישור חוק הגיוס לפני פגישתו המתוכננת עם טראמפ, המחלוקות בקואליציה גוברות, הדיונים נמשכים אל תוך הלילה - והחרדים מכינים את הוויתורים שייאספו בדרך
תעשו פרצוף מופתע: בפרקליטות למדו מהפצ"רית, היועמ"שית ובג"ץ, והחליטו לסגור את התלונה של פילבר נגד אנשיה בגין בדיקה פולשנית שעבר לטענתו, לאחר ש"לא נמצאו לכך תימוכים" | צפו
המהפכה הטכנולוגית כבר כאן, והיא משנה את שוק העבודה בקצב מסחרר. ארגונים ועובדים שאימצו למידה מתמשכת ושילוב של בינה מלאכותית זוכים לפריון גבוה יותר, בעוד מי שמתעלם מהשינוי נותר מאחור. כדי להבטיח צמיחה ורלוונטיות - חובה לאמץ חדשנות עכשיו, בכל מגזר ובכל מקצוע
ההתנהלות המדינית, החברתית והכלכלית של השנים האחרונות משקפת אמונה מסוכנת שלפיה די ברצון כדי לעצב את המציאות. אך התעלמות מהשלכות - בהחזקה בשטחים, בזירה הבינלאומית, בהגירה, במערכת המשפט והחינוך - עלולה לדחוף את ישראל לעתיד מורכב וקשה הרבה יותר לקראת שנת המאה
הטראומה הלאומית של מלחמת "חרבות ברזל" לא נעצרת בגבול - היא נכנסת גם אל חדרי הבית ומשנה את הדינמיקה המשפחתית. לצד עלייה באלימות, דווקא הדיווח יורד, והסכנה הופכת שקטה ומוסתרת. המחיר הנפשי שלא מטופל בזמן עלול להפוך לאיום ממשי על ביטחונן של נשים וילדים בישראל
הוויכוח סביב המסרים של שני המנהיגים הפך לעימות על אמינות ומהות. מאחורי הסרטונים עומד מאבק תקשורתי שמאפיל על הדיון הענייני. חוק הגיוס עצמו כמעט שלא נבחן בעומק בדיון הציבורי
למרות שנתניהו משוכנע שהחוק טוב - הנרטיב חזק מהפרטים: הצהרה על פטור לחרדים הייתה מעניקה לבנט וללפיד זמן מסך יקר. הביטול לא משקף ויתור על החוק - אלא ניסיון למנוע התקפה פוליטית בדיוק במקום הכואב ביותר לקואליציה
הפער בין הציונות הדתית למפלגה שמתיימרת לייצג אותה לא היה מעולם כה גדול. אם הציבור המגויס ביותר בישראל לא יבהיר לנציגיו "עד כאן" הוא לא יוכל לטעון שידו לא הייתה במעל, בדמות החוק הנפשע שמפלה בין דם לדם
שורת ח"כים מהליכוד והציונות הדתית מאותתים כי לא יישרו קו מתווה הגיוס של ביסמוט. גורמים במערכת מזהירים מהתרחקות גוברת של נבחרי הציבור מבייס לוחץ ורבנים משפיעים. במקביל, בכירים בקואליציה מודים כי החוק מתקשה להשיג רוב יציב
חוק הגיוס עוד לא עבר את מסדר הכניסה לוועדה, אבל מופעי המחאה מסביבו כבר בשיאם. בין מתנגדים "אמיתיים" לבין כאלה שרק צריכים לסמן וי לבייס, הכנסת נעה בין הצגות, התפתלויות ואיומים - כשמאחורי הקלעים כבר ברור מי יתקפל ברגע האמת ומי באמת מוכן לשרוף גשרים
בהודעה עילגת, שבה ניסה הרצוג לא לומר כלום, הוא הצליח להסגיר יותר מדי: בעיקר את הלך הרוח שמציג את נתניהו כפייסן ואת המוחים כנגדו כאלימים
הפנייה של נתניהו להרצוג אינה רק קריאה לקיצור משפטו, אלא מהלך שמבקש לערער את עצמאות התביעה והשופטים. ראש הממשלה מנסה לעקוף את ניהול ההליך הפלילי ולדרוש יחס מועדף הסותר את עקרונות האתיקה ושלטון החוק
כמו משחק שחמט של רב-אמן, המהלך של נתניהו אינו עוד בקשה פורמלית אלא חלק ממערכה פוליטית מתוכננת היטב. מהזרעים שטמנו תומכיו, דרך ההתערבות של טראמפ ועד הנחת הספר על שולחנו של הרצוג - זהו מהלך שנועד להכתיב את הלוח כולו
קריאה חוזרת של המכתב ששלח נתניהו לנשיא המדינה, מי שנבחר בתמיכתו לתפקידו הרם בדיוק כדי להגיע לרגע הזה, מעלה ספקות קשים באשר ליכולתו של השולח לכהן כראש ממשלה
נתניהו נחשף בחקירה הנגדית כשקרן, מגמגם וחסר תשובות למתנות שקיבל. ראש הממשלה בוחר לא להוכיח חפות אלא לבקש חנינה שתעקר את המשפט. בלי הודאה ובלי אחריות: זהו ניסיון חסר תקדים לעצור את הדין בדיוק כשהאמת מתקרבת
אחרי חקירה נגדית ש"פירקה אותו על דוכן העדים", ללא תשובות לסכומי המתנות ולסתירות, גברו הלחצים לחנינה מוושינגטון ועד ירושלים. נתניהו הבין כי "מתיק אלף אין מוצא". כעת הכדור בידי הנשיא הרצוג
כוונת עיריית דבלין לשנות את שמו של פארק מהרצוג לפלסטין, מדגימה איך הפכה ביקורת לגיטימית על ישראל לאנטישמיות. אבל האם יש קשר בין זה לדרכון פורטוגלי?
78 שנים לאחר החלטת 181, כ"ט בנובמבר מדגיש את הדרך שעשה העם היהודי מהחלום של הרצל ועד הקמת המדינה. ואת הצורך המתמיד באחריות, שוויון בנטל ומנהיגות שמחויבת לחזון הציוני. כל אזרחי המדינה חייבים לתרום את חלקם, אחרת פשוט לא נוכל לשרוד
תמונה אחת שווה אלף יורדים: הישראלים הרבים, רובם צעירים ומשכילים, שעמדו בתור הארוך לקביעת תור לשגרירות פורטוגל מעידים על מצב הרוח הלאומי יותר מכל מדד אחר
לפי יו"ר "המילואימניקים", סגן מנהל בית החולים רמב"ם שטיפל בחיילים פצועים לא ראוי להיות חלק משולחן מקבלי ההחלטות. הנדל לא מביא איתו דבר מלבד אשליה נעימה בעטיפה של שפיות שתביא לניצחון נתניהו. טיעוניו פשוטים וריקים מתוכן, כי ציונות מבחינתו זה גבר לבן עם מדים
ברגע שהציבור משתכנע שמערכת המשפט אינה מייצגת את כלל האזרחים - והתנהלותם של הפרקליטות ושופטי בג"ץ היא בדיוק כזאת - נעלם התנאי הבסיסי לקיום שלטון החוק: אמון
