פסטיבל הפסילות: ההצגה הפוליטית הכי מיותרת בדרך לקלפי
שוב מוגשות עתירות לפסילת מועמדים, שוב ועדת הבחירות תצביע לפי פוזיציה ושוב בג"ץ יזכיר לכולם שסעיף 7א דורש ראיות של ממש ולא כותרות בעיתון. הגיע הזמן להיפטר מהריטואל
להיות פרו ישראלי זה לדעת שההתנחלויות אינן ישראל
ההבחנה המשפטית בין ישראל הריבונית לשטחים מדויקת וחיונית לעתידנו, אך החרם המערבי על מוצרי ההתנחלויות משיג את ההפך: הוא מעניש אזרחים, מתדלק את הימין ומקשיח את הציבור נגד היפרדות
כאב הראש של נתניהו: וינטר מסבך את מפת הגושים
אחרי שנה וחצי שבהן הגושים כמעט לא זזו, הסקרים האחרונים מצביעים על שינוי: עופר וינטר עובר את אחוז החסימה מכניסה את נתניהו לדילמה מחשש שיחבור לליברמן אחרי הבחירות. בליכוד כבר דנים באפשרויות: לתקוף אותו בכל הכוח או דווקא לסייע לו לעבור?
בריאות הציבור אינה מותרות: יש לאשר מיד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון
20 ארגונים יצאו בקריאה דחופה לראש הממשלה: צדק תזונתי הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. עוד האוצר בולם, נזקי התזונה עולים למשק עשרות מיליארדים בשנה
הטבח קרה במשמרת שלו: נתניהו לא יכול לברוח מהמילים של עצמו | אביגדור ליברמן
נתניהו הוא "אבי הקונספציה". מדיניות ההכלה שלו אפשרה לאיראן, לחיזבאללה ולחמאס להתעצם. נתניהו הוא האחראי לטבח. כל עוד הוא יכהן, ישראל תישאר בסכנה קיומית
נז"א מדגים בדיוק את השינוי שעובר על השמאל הישראלי
מחיאות הכפיים הממושכות בפסטיבל ונציה הן בעיניי ביטוי לשינוי עמוק: משמאל ציוני ולאומי, לדור שמבקש את ההכרה שלו דווקא בזירה הבינלאומית ומעמיד במרכז את הסבל הפלסטיני. יובל אברהם הוא אולי הביטוי המובהק ביותר לשמאל החדש הזה
השנה בה בית המשפט עיגן רשמית את המשטר בישראל כמשטר יוריסטוקרטי
יצחק עמית ובהרב מיארה הם "החוק", הנדסת הרכבים בעליון וקבירת פרשת הפצ"רית. כך נראית היוריסטוקרטיה הישראלית - מערכת משטרית מושחתת מהיסוד ואנטי-דמוקרטית. סיכום שנת המשפט החוקתי בתשפ"ו
מאושוויץ ועד ירושלים: השופר והשרשרת היהודית שלא נקרעה
במשך אלפי שנים נשמע קול השופר בקהילות יהודיות, גם כשהיה נדמה שהשרשרת עומדת להיקרע. מישהו קיבל משהו והעביר אותו הלאה. אב לבנו, אם לבתה, דור לדור. לפעמים מסרו ספר תורה, לפעמים ניגון, לפעמים מתכון - ולפעמים לא נותר למסור אלא משפט אחד: אנחנו יהודים
ציר הרשע מתפורר? הברית הים-תיכונית שמעצבת מחדש את האזור
מרוב שעינינו היו נשואות מזרחה לאיראן ושלוחותיה - מבט מערבה מראה כי הגוש הישראלי-יווני-קפריסאי כבר פועל בנמרצות לשינוי מאזן הכוחות באזור • לצד ישראל עומדות מדינות, חלקן מפתיעות, שכבר בונות מחדש את חוקי המשחק במזרח התיכון, ליום שאחרי
עונת הציד: בין סגירת הרשימות להסכמי עודפים
רה"מ החליט מה הטיפול הראוי לווינטר: לחסל אותו פוליטית ולהכריח אותו לפרוש. בעוד איזנקוט הצליח לארגן בצורה סבירה את מחנה האופוזיציה, נתניהו לא היטיב לסדר את שורותיו שלו. מתיחת הפנים המשמעותית שעבר הליכוד בשעות ספורות - כשברדוגו הוא לא פחות מאס שנשלף מהשרוול
עוד בדעות ופרשנויות
החות'ים הגיעו למוח'א: המלכוד החדש של סעודיה
חידוש הלחימה בתימן והשתלטות החות'ים על עיר הנמל מציבים איום ישיר על נתיבי השיט בים האדום. בעוד סעודיה מגלה ששני שערי האנרגיה של חצי האי ערב מאוימים במקביל, וושינגטון מסרבת להתערב צבאית והפיצול במחנה היריב מקשה על בלימת האיום
מחייכים למצלמות ונלחמים על ראשות הממשלה: הקרב הסמוי בגוש השינוי
מאחורי החזית המאוחדת של גוש השינוי מסתתרים חששות ומשקעים: ליברמן חושש מגולן, ובין לפיד לאיזנקוט ישנה "איבה" עוד מ-2022. עכשיו מתחיל הקרב האמיתי - מי ינצח בתוך הגוש ויוכל לדרוש את ראשות הממשלה?
אירוע השנה: החטופים חזרו הביתה, אבל המאבק עליהם הותיר צלקת
אחרי 843 ימים הושב גם החלל החטוף האחרון, ולראשונה מאז 2014 לא נותר אף חטוף ישראלי בעזה. אלא שהמאבק שאמור היה לאחד את כולנו הפך גם לזירת קרב פוליטית. עכשיו, כשהם בבית, הגיע הזמן לזכור שהחמלה והערבות ההדדית לא יכולות להיות תלויות בדעה פוליטית
תתחנף, תסגוד, זה ישתלם לך: כך נתניהו משמן את המכונה
בכל פעם שנדמה כי נתניהו ההוא, ששאף להכרה מכל חלקי העם, חוזר - המציאות מתנפצת. נתניהו ויתר מזמן על הציבור הליברלי בישראל. הוא ורעייתו רואים עצמם כשליטים בלעדיים: מותר להם הכול, וכל שנדרש הוא עדת סוגדים שתאפשר לו להמשיך כמנהיג יחיד ומושחת
הייתה אזהרה או לא? נתניהו יכול להתווכח עם כולם - חוץ מההיסטוריה
האמירותים אישרו במובלע את הסיפור על אזהרת בן זאיד, אך גם אם השיחה לא התקיימה - האם זה מפחית מאחריות נתניהו ל-7 באוקטובר? ואם אכן הוזהר, מדוע מערכת הביטחון לא עודכנה? וגם: פארסת השריונים בליכוד - משעשעת או מביכה
בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום: עשור למותו של אחרון הנפילים
עשר שנים לאחר מותו, נדמה שאין מה שחסר לישראל יותר ממנהיג כמו שמעון פרס: מי שידע להציע לנו לא רק הישרדות כדרך חיים אלא גם חזון כסיבה לחיות
איראן מרחיבה את מעגל האש: מדוע דווקא ירדן?
בימים האחרונים קולות של הסלמה עולים מצידה של איראן. אך מה שמעניין אלו לא רק הסיבות להסלמה, אלא למה ירדן מהווה יעד מרכזי של משמרות המהפכה. המשוואה מול ארצות הברית, האיתות למדינות ערב ומדוע לישראל אסור להתעלם מהנעשה מעבר לגבול
ביבי או אנטי ביבי: הבחירות הקרובות יתנזקו לשאלה אחת - על אדם אחד
אחרי השבעה באוקטובר חשבנו שהפוליטיקה הישראלית תשתנה - יותר אחדות, פחות שנאה. סגירת הרשימות הכויחה אחרת - והמחישה את החזרה אל המבנה הפוליטי הישן. הבחירות לא תהיינה על איראן, לא על הטבח, לא על הכלכלה או על היוריסטוקרטיה - הן יתמקדו בשאלה אחת אכזרית
עוקפים את הורמוז: מפת האנרגיה החדשה של המזה"ת
המהלכים של איראן אילצו את שכנותיה ליצור נתיבי נפט עוקפים. כעת, "נשק יום הדין" של חסימת המיצר פוגע בעיקר בטהרן - ומעניק לארה"ב חופש פעולה חסר תקדים
סין, סואץ והסדר החדש: למה הביקור של שי במצרים חשוב גם לישראל?
הכלכלה המצרית מתקשה, אך מיקומה האסטרטגי הופך לנכס יקר יותר בעידן של מאבק על נתיבי סחר והשפעה. בייג'ינג מעמיקה את אחיזתה בתשתיות ובקשרים הביטחוניים, בעוד קהיר שומרת על יחסיה עם ארה"ב. כך נראה המזרח התיכון של הרב-יישור
שש רשימות ושבר אחד גדול: הפוליטיקה החרדית החדשה
החברה החרדית משתנה, אך המפלגות הוותיקות מתקשות להדביק את הקצב. הרשימות החדשות חושפות את משבר הייצוג, ובש"ס כבר מתמודדים עם זליגת קולות. האם הבחירות הקרובות יסמנו את תחילתו של סדר פוליטי חרדי חדש? | טור דעה
נתניהו יודע את האמת - וחושש שבליל הבחירות יחל הפוטש נגדו
נתניהו שהוא פראנואיד ידוע שהחליט כבר עתה למנוע כל ניסיון הדחה. ניר ברקת במקום לא ריאלי, טלי גוטליב אצל בן גביר, דוד ביטן כמעט נעלם לאחר הפריימריס - כולם נזרקו לצד הדרך. "אלה יהיו הבחירות הגורליות ביותר", אומרים כולם - לנתניהו הן יהיו גורליות במיוחד
פתאום אף אחד לא היה על אלטלנה: הכישלון המוחלט של נתניהו
רשימת הליכוד לבחירות רחוקה מאוד מזו שלה ייחל ראש הממשלה. איך זה קרה, למה סירבו בכירים לשריון - ומדוע זה מדאיג את נתניהו יותר משהוא מוכן להודות?
צביעות עם מבטא בריטי: מחרימים את ישראל ביום - וחיים בזכות המודיעין שלה בלילה
ב-2015 סיכל מידע שהעביר המוסד מזימה של חיזבאללה בלונדון, אך הפרשה נותרה חסויה במשך שנים. כעת, על רקע הסנקציות נגד ההתנחלויות והקריאות להשעות את הקשרים הביטחוניים, עולה השאלה אם הגיע הזמן שירושלים תבחן מחדש את הפריבילגיות שהיא מעניקה ללונדון
השריונים חושפים את האסטרטגיה של ביבי. וגם וינטר נמצא שם
במקום לרדוף אחרי קולות מהמרכז, בליכוד מסמנים את הבייס כמפתח למערכה: השמות החדשים נועדו להוציא מצביעים מהבית. במקביל מתחדדת השאלה אם עופר וינטר יהפוך מיריב מימין לשותף שעשוי לשמור את הקולות בתוך הגוש - ואיך השקט היחסי מולו משתלב בתוכנית של נתניהו בדרך ל-61
ספיישל סגירת הרשימות: מה מניע את מי שבטוח שמגיע לו להיבחר?
מדינת ישראל נופלת לפער בין האגו העצום של נבחרי הציבור לדרגת הכישורים שלהם. יועז הנדל וירון זליכה הם דוגמה לאנשים שבטוחים שהם מוכרחים להיות בכנסת בלי להסביר למה - והם ממש לא היחידים
משני עברי המתרס: הורמוז, הקונספציה האיראנית והדרך להפלת המשטר
הזעם על שחקן איראני שהצטלם עם דגל פלסטין הוא רק סימן אחד לשינוי שמתחולל מבפנים. לצד המשבר הכלכלי והשחיקה במנגנוני הביטחון, הלחץ הבינלאומי גובר - וייתכן שבוושינגטון דווקא מחכים שטהראן תהיה זו שתסלים ראשונה
באגס באני במזרח הפרוע: האמריקנים מתחילים להבין מיהו נתניהו
אוזלת היד שמגלה ממשלת ישראל בטיפול בטרור היהודי, עוד תגבה מאיתנו מחיר כבד. טראמפ והאקבי לא ישכחו לראש הממשלה את העובדה שנעלם להם ברגע האמת
החרב והמגל, גרסת 2026: הוויכוח שקורע את התנועה הקיבוצית סביב מפת ההתיישבות
לאחר 40 שנה שבהן לא הוקם קיבוץ חדש, התנועה החליטה לחזור אל מלאכת ההתיישבות - אולם בדרך למימוש היעד מתפתח דיון על זהותה של התנועה הקיבוצית שתמציתו: האם מתיישבים רק בגבולות הקו הירוק או האם בקעת הירדן היא יעד התיישבות ראוי של התנועה הקיבוצית?
הקשקשנים יכולים להירגע: ישראל שולטת ברוב עזה
לידיעת הקשקשנים: ישראל שולטת ברוב שטח הרצועה וחופשייה לפעול בה. משפט נתניהו חוזר עם עדי ההגנה - ועשוי להפוך למכרה זהב עבורו. וגם: טקס הקבורה של יש עתיד, שעתם היפה של סמוטריץ' ופייגלין והמשחק האמיתי שייפתח עם הגשת הרשימות