ועדת חקירה פריטטית: ההצעה שהאופוזיציה עוד עלולה להצטער שדחתה
הצעת החוק החדשה חושפת את זירת המאבק האמיתית: האם הרכב הוועדה לחקר מחדל השבעה באוקטובר ייקבע בהסכמה רחבה של נבחרי הציבור, או יישאר ככלי פוליטי בידיה של מערכת משפט שאיבדה את אמון הציבור?

הצעת החוק החדשה חושפת את זירת המאבק האמיתית: האם הרכב הוועדה לחקר מחדל השבעה באוקטובר ייקבע בהסכמה רחבה של נבחרי הציבור, או יישאר ככלי פוליטי בידיה של מערכת משפט שאיבדה את אמון הציבור?
בעוד נראה שמטרת ההתפטרות של חמאס מהשלטון בעזה היא למשוך זמן ולהימנע בכל דרך מעמידה בפני הדרישה לפירוקו מנשקו, עבור ישראל מדובר בחלון פעולה שאסור לפספס. כשאוכלוסיית עזה תפנים שהמזון, המים והעתיד שלה כבר לא עוברים דרך ארגון הטרור, מחסום הפחד יקרוס סופית
החלטת הממשלה סביב הרשות השנייה היא רק סימן מוקדם למשבר חוקתי רחב יותר, שבו מוסדות המדינה יידרשו לבחור למי הם מצייתים
לא מדובר רק בנרמולו של הטרלול. זה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות. אם הם כבר הודיעו שלא יישמעו לבג"ץ, אף אחד לא יתרגש מחר, או בעוד חודשיים, כשהם יצפצפו גם על ועדת הבחירות המרכזית
אלימות המתנחלים אינה רק שבר מוסרי אלא סכנה מיידית לדמוקרטיה הישראלית. אם המדינה לא תעצור כעת את המיליציות שבגדה, ביום הבחירות האלימות הזו תגיע לדכא הצבעה בתוך הקו הירוק
ישראל שהתגאתה פעם בדמוקרטיה מערבית נטשה, לפי הטור, את ערכי זכויות האדם, השוויון בפני החוק והגבלת הכוח השלטוני. מול ההסתה, הענישה הקולקטיבית והמשטר בשטחים, עולה דרישה לבנות אלטרנטיבה ישראלית שתשיב את המדינה אל משפחת החירות והזכויות
בגיל 250, אמריקה מתמודדת עם משבר אמון חריף במוסדותיה. עבור ישראל, הלקח ברור: כשמערכת המשפט, האקדמיה, הבירוקרטיה והתקשורת הופכות לשחקנים פוליטיים - הדמוקרטיה משלמת מחיר כבד
כבר כמעט שלוש שנים שפועלת כאן מכונת ההשכחה המשוכללת ביותר שנבנתה במדינת ישראל. החודש שלפני הבחירות צריך להיות חודש שבו יעשו האזרחים את מה שהממשלה מסרבת לעשות: יעמידו את השבעה באוקטובר במרכז סדר היום כתביעה בסיסית לאחריות
בעוד מנהיגי המערב נערכים לפסגת נאט"ו באנקרה, הגיע הזמן להביט במציאות: ארדואן פועל בעקביות לחיזוק השפעתה האזורית של טורקיה, מערער את האינטרסים של ישראל ושל המערב ומנצל את השתיקה הבינלאומית כדי לבסס סדר אזורי חדש
בלהיטותם לרדוף את נתניהו, גורמי אכיפת החוק הדביקו ברישול, הטליאו בגסות - והוציאו תחת ידם תיקים נקובים וחלולים. השבוע השופטים הכריחו אותם להביט במראה. במקביל, מפלגת "ביחד" מאבדת גובה, ובימין גלעד ארדן ועופר וינטר עדיין מחפשים את דרכם
מאות שעות דיונים, אלפי שעות עבודה, עשרות אלפי עמודי פרוטוקול, משאבי ציבור אדירים וזמן שיפוטי חסר תחליף - כולם ירדו לטמיון, משום שהמערכת התקשתה להקשיב לביהמ"ש. הרצון לנצח לא רק סימא עיניה ואטם את אוזניה, הוא גם השכיח ממנה שתפקידה איננו לנצח, אלא לעשות צדק
בזמן שהחברה הישראלית מתייחדת עם זיכרון 7 באוקטובר, אצה הדרך לראש הממשלה להעביר את חוק יסוד לימוד תורה וחסינות העריקים - כדי לקבל מהחרדים, בין היתר, ועדת חקירה פוליטית. עזות המצח של נתניהו, שממנה הכתם לא יימחה, מקריבה את לוחמי צה"ל על מזבח הגוש וממשלת הטבח
החלטת השופטים להביע פעם שניה עמדה על סעיף השוחד מצטרפת לשורת כשלים שלהם בניהול ההליך. גם אם הפרקליטות היתה נסוגה מסעיף השוחד, המשפט לא היה מתקצר אפילו ביום אחד. במקום לנסות לקצר את המשפט בצורה כה עקומה, אולי הגיע הזמן שהשופטים יתחילו לנהל המשפט ביעילות
נדמה שטרם התחלנו להבין מה קרה באותה שבת שחורה, שדחקה לפינה את החודשים הסוערים שקדמו לה - כשיריב לוין ניסה בכל הכוח לממש את הפנטזיה שלו על מהפכה משפטית. ראש הממשלה, "מר ביטחון", הצליח לשרוד עם קואליציה יציבה - אך לא לעולם חוסן: כתם הטבח עדיין מתנוסס מעליו
כמעט אלף ימים אחרי השבעה באוקטובר, מנכ"ל הסוכנות היהודית מסביר מדוע הקמת אלף בתים חדשים בחבל תקומה היא לא רק פרויקט בנייה, אלא הצהרה ציונית של חוסן, התחדשות ושותפות עם יהדות העולם
ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני מעלה שאלה קשה: האם ממשלות מגינות על זיכרון היסטורי, או משתמשות בו כשהדבר "נוח" מדינית?
הכנס של של יו"ר מפלגת ישר לא נועד להציג מועמד חדש, אלא לסמן את תחילתו של השלב הבא במסע הפוליטי שלו. מאחורי הבחירה במיקום, הסגנון והמסרים - מסתתרת השאלה האם אזור השרון יהיה גם המרחב שיכריע את הבחירות, ויסלול עבורו את הדרך לניצחון