עשרות שנים באוסלו, בגירוש מרצועת עזה, בבריחה מלבנון, הם היו לבד על המגרש והם עשו מה שהם רוצים. אז זה נגמר, והנה בעזרת השם יבוא צדק. האירוע הזה של משפט נתניהו זה דרייפוס, הוא חייב להסתיים
התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. אין בה צ'ק פתוח לעמלם של אחרים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית
ההסכם שנחתם בין ישראל, לבנון וארה"ב הוא הישג מדיני לא מבוטל - ועם זאת ישנה תמימות דעים בישראל, שארגון הטרור יעשה הכול כדי להעיף את רכבת השלום מהפסים. בניגוד להסדרים קודמים, כיום ישנה דרישה ברורה: קודם פירוק חיזבאללה, אח"כ פריסה מחדש של צה"ל במרחב
הסכם לבנון הוא אמנם הרע במיעוטו מול הדשדוש בצפון, אך הניסיון לשווק אותו חשף נתניהו מנותק הממציא פייק על מעצר חרדים וקורא לממשלת אחדות רחבה בזמן שהוא מפרק את מוסדות המדינה
"משחק השלטים" בדרך המובילה לנמל התעופה בבירות הוא חלון ראווה קטן למשחק הורדות ידיים אזורי, ואפילו עולמי, בין גוש מדינות הסדר הישן לגוש המתהווה של מדינות הסדר החדש | דעה
כשמדינה שלמה עוסקת ללא הרף במחלוקות חריפות על השאלה מי אשם, מי הזהיר ומי התעלם - היא מאבדת גם את המרכז המשותף שלה, ואת יכולת הבנייה של העתיד. מדינות אינן נבנות מן הזיכרון בלבד, אלא גם מן היכולת של בני אדם לחלוק עבר, להתווכח בהווה ולהאמין בעתיד משותף
על המפה הפוליטית מצויים שלושה שחקנים הנכנסים בקלות לקטגוריית המתחזים: בנט, איזנקוט וליברמן. דרך הפעולה שלהם פשוטה: להתחפש לימניים. בתוך כך, האם קלנר ונתניהו יצליחו להעביר את חוק ועדת חקירה לאומית? - והשבוע הסתיים פרק נוסף בפארסה המשפטית הגדולה של דורנו
על הנייר זהו אחד ההסכמים השאפתניים שנראו בגבול הצפון זה שנים - הוא מבוסס על מודל חדשני של "ביצועים תמורת נסיגה". אך כולו נשען על הנחה אחת: ממשלת לבנון תצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו. דקות לאחר החתימה הארגון כבר הבהיר שלא יאפשר זאת
אילנה דיין אמרה שאסור להשוות בין חסימות הכבישים של מתנגדי הרפורמה לאלו של החרדים - בגלל המסר "למען הדמוקרטיה" אל מול "השתמטות". בדיוק משום כך המשפט החוקתי בכל העולם המערבי אוסר על הפליה מטעמי השקפה
מר נתניהו, אתה לא בן גוריון. בזמן קצר הצלחת להמיט על ישראל נזק שאף אויב לא הצליח לגרום. הפרוטוקולים מתקופת ליברמן במשרד הביטחון מוכיחים: הוא ראה לבדו את האסון בעזה. ולראש המוסד החדש רומן גופמן: אתה מוח חריף, אך לא תזיק לך מעט צניעות לפני שתטלטל את הארגון
חמאס משקם את מערך המשגרים, חיזבאללה מפעיל מערך לקליטת מתגייסים חדשים ובאיראן שוב מקפלים את ארה"ב. מזל שנתניהו מיהר לפעול - וסגר דיל עם החרדים
שלושה סוגי מפגינים שיבשו את הסדר הציבורי ב-20 השנים האחרונות, אבל בעוד שהמתנחל והקפלניסט עשו זאת בשם אהבת המדינה שלחמו למענה, הרי שהחרדי עושה זאת רק כדי להשתמט מגיוס ועבודה
על רקע המגעים הדיפלומטיים מבהירה טהרן כי היציבות בלבנון היא תנאי להתקדמות. בישראל חוששים כי ממשל טראמפ ייכנע לאיומים על נתיבי הסחר העולמיים וידרוש נסיגה מלאה מדרום המדינה. המסר האיראני למערב: אם ירושלים לא תרוסן, חופש השיט ייפגע
ברגע שהעיתונאים עצמם הופכים לכוח הדומיננטי בניהול סדר היום של הערוץ, כפי שקרה בערוץ 13, עלולה קשת 12 לאבד את מה שהפך אותה במשך שנים לערוץ המוביל בישראל. ואם מגמה זו תימשך, הקסם של קשת 12 עלול להתפוגג
לפני 90 שנה יהודי אירופה הכילו את חוקי נירנברג ופנטזו שזו אינה אלא גזרה חולפת. רק מעטים ראו את הנולד וקראו לעזוב את אדמת הניכר הבוערת לפני שיהיה מאוחר. זו אותה אירופה. אלו אותן גזירות. האם הפעם נלמד מההיסטוריה?
משמעות פסילת התיקון לחוק היסוד בעניין הוועדה לבחירת שופטים, רחבה בהרבה מהסוגיה הנקודתית של מינוי שופטים. הנשיא עמית מרשה לעצמו להעלות את גובה ההימור
עבור הדור הצעיר, הטבח לא היה רק אסון לאומי, הוא היה רגע של התנפצות. בשנייה אחת קרסה ההנחה שהמדינה תמיד בשליטה, שהצבא תמיד מוכן ושהממשלה תמיד דואגת לאזרחיה. אך דווקא משום שהדור הזה חווה את השבר על בשרו, איבד חברים ושילם מחיר יקר, מתוכו עשויה לצמוח התקווה
אחרי סיבוב הפרסה של טראמפ וההסכם עם איראן, ישראל נדרשת להשתחרר מהתלות ולפעול עצמאית: השלמת פירוק חמאס בעזה וסיפוח יהודה ושומרון הם צו השעה, זאת בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל מתפוררת תחת מריבות פנימיות עמוקות בקואליציה ובאופוזיציה
העצומה הקוראת לסנקציות אישיות על בכירי מערכת המשפט מציתה ויכוח חריף. אך מדובר בשאלה עקרונית על זהות הריבון בישראל והעברת מוקד ההכרעה
טראמפ ונתניהו הפסידו במלחמה. נתניהו שכנע את טראמפ לעשות את כל מה שהאחרים לפניו פחדו ממנו, אך מסתבר שהאחרון לא היה חכם מספיק כדי לשאול למה הם לא יצאו למלחמה הזו. ארה"ב יצאה למלחמת נתניהו. ושם נגמר התכנון. המשטר לא קרס, ואיראן הפכה לשחקן אזורי לגיטימי
שיא ההשפלה בפיאסקו מול איראן הוא שטראמפ מכר אותנו למען כסף - אך נתניהו, ששם את כל מבטחו בנשיא ארה"ב, היה אמור לדעת: מי שישן עם דובים, קם לבסוף עם הפסדים מוחלטים. ההבנות המסתמנות סוללות את דרכה של טהרן לפריצה בגרעין, בדומה לפרישה מההסכם הקודם ש"הוביל" רה"מ
הספורט מעולם לא היה רק משחק, אלא הסיפור שבני אדם מספרים לעצמם על מי שהם. העולם המודרני לא הבין את מה שהאנושות ידעה כבר לפני אלפי שנים: בני אדם זקוקים לסמלים, לסיפור משותף. כיום, ספורט זה גם המקום האחרון שבו מותר להיות לאומי מבלי שיאשימו אותך בשנאת זרים
הישראלים מתאהבים שוב ושוב בקודקודי הצבא שנכנסים לפוליטיקה, הסקרים מרקיעים והתקווה בשמיים. אבל ההיסטוריה מלמדת שרובם התרסקו בדרך ללשכת ראש הממשלה. האם יו"ר מפלגת "ישר!" הוא עוד פרק בסיפור המוכר - או היוצא מן הכלל?
עד למהפך היה מוסד מבקר המדינה אפרורי למדי, ומאז שההגמוניה הישנה מצטמצמת דמוגרפית ומפסידה שוב ושוב בבחירות - היא נאחזת במוסדות ככלי שישרת את מטרותיה
מאפיה אמרנו? השר קרעי מוביל פרויקט לריסוק התקשורת החופשית, שבו כל צעד מושחת שלו נחשף. אלא שבג"ץ תפס על חם את תרגיל ההתפטרויות ברשות השנייה ובלם אותו ברגע האחרון. במלאכי חבלה שלומיאלים כאלה אסור לזלזל - גם אם הם מועדים 9 פעמים, בפעם העשירית זה עלול להצליח
גישת "ספרטה" אולי נשמעת טוב בנאומים, אך בעולם גלובלי פירושה ויתור על השפעה. הקשר הקרוב של נתניהו ואורבן עיוות את תפיסת החוץ וטיפח תקוות שווא לפיה ידידות עדיפה על אסטרטגיה. דווקא בתקופה בה יחסינו עם אירופה מצויים במשבר - ישראל זקוקה ליותר שיח ופחות חרמות
מי שהיה אמור להיות הקלף המנצח של נתניהו לקראת הבחירות הפך לנטל פוליטי וביטחוני. בין החשש מעימות עם האיש החזק בעולם לבין הרצון להצטייר כמגן האינטרסים של ישראל, רה"מ ניצב בפני דילמה מורכבת. שר בכיר בליכוד אישר לוואלה: "נתניהו מתלבט האם להתעמת עם טראמפ"
ביקורת פומבית על רה"מ, הסתייגות מהתקיפות בלבנון ודחיפה להסכם עם איראן - הנאום של הנשיא האמריקני חשף שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות של וושינגטון והציב בפני ישראל גבולות חדשים. המסר לירושלים: קיבלתם מאיתנו את העיקר, עכשיו אל תקלקלו לנו
ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב לקחו הימור משותף ונחלו הפסד. הבעיה היא שבעוד שטראמפ יכול לספוג אותו, אצל נתניהו מדובר בשאלה של חיים או מוות - ולא רק כדימוי
ישראל ריכזה חלק ניכר מהונה המדיני בסל אחד, וכיום היא מחזיקה במעט מנופי השפעה על הממשל האמריקאי. אבל גם במדיניות חוץ, פיזור סיכונים הוא המפתח לחוסן אסטרטגי
האם גוף תקשורת חזק צריך להשיב לביקורת בבית המשפט או בזירה הציבורית? תביעות העתק של חדשות 12 עלולות לייצר אפקט מצנן כלפי עיתונאים, אזרחים ומבקרים פוליטיים
למרות ההישגים הצבאיים מול חמאס, חיזבאללה ואיראן, נתניהו הוביל את ישראל לתבוסה מדינית מסוכנת: תלות בטראמפ, החמצת הזדמנויות והותרת איומים שישובו לרדוף אותנו
ראש הממשלה לחץ על ארצות הברית לצאת למלחמה באיראן והבטיח הישגים דרמטיים. כעת, כשהסכם מתגבש ללא מענה לסוגיות שמטרידות את ישראל, היחסים עם טראמפ במשבר ובכירים בירושלים מתארים את התוצאה כ"כישלון אסטרטגי גדול"
בנט סירב להצעתו של איזנקוט להמליץ בבית הנשיא על המפלגה הגדולה בגוש - במשך חודשים ארוכים הוא נמנע מכל הצעה שלא ממקמת אותו כמועמד היחיד לראשות הממשלה. כעת, איזנקוט מוכיח "ששיטת המומנטום" של בנט עלולה לבוא בעוכריו - ומרוויח מנדט אחד על חשבונו מידי שבוע
הבעיה אינה ביכולת של צה"ל, אלא ברצון להשתמש בה. מי שמפקד על הצבא בשטחים אחראי לא רק לחיילים ולמתנחלים, אלא גם לחיי מי שחיים תחת שליטתו. כאשר הפשעים חוזרים על עצמם והאכיפה לא מגיעה, השתיקה כבר איננה ניטרליות - היא שותפות
נשיא ארה"ב, שרק לא מזמן שלח מפציצים לאיראן בתיאום מושלם עם ישראל, הפך למושא לעג שמתחנן לעסקה. התמיכה בימין נשחקת, ובסביבת ראש הממשלה מבינים שאי אפשר לבנות יותר על תמונות ענק של שני המנהיגים. עכשיו, הרחק מעין הציבור, המרוץ הוא למצוא מסר חדש לקלפיות
היועמ"שית אמנם צדה בפינצטה את המשפט שעלול לגנוז לגוטליב את החלום להיות שרה, אבל חברת הכנסת יצאה מ"הדרבי המשפטי" כמנצחת הגדולה. בלי אישור מנתניהו, בלי לפחד משר הביטחון ובלי יועצי תקשורת - כך הפכה גוטליב מסתם ח"כית לתופעה שמרסקת את הכללים
לנתניהו לא נותרו הרבה שפנים בשרוול: הסקרים נגדו, הציבור סולד משמות רבים ברשימתו, הניצחונות המוחלטים בכל הגזרות משולים לחלומות באספמיה, וטראמפ מפנה עורף. מה נותר לו לעשות? אולי לקחת הימור על חיינו. ובלשונו של אביגדור ליברמן, "שום דבר טוב לא מאיים עליו"
המופע הבזוי בכנסת והניסיון להעניק לגוטליב חסינות על חשיפת לוחם שב"כ הוא שבירה מוחלטת של מחסום הבושה. בעוד הקואליציה צפויה להכשיר את הפגיעה בביטחון, ספק אם ההחלטה תעמוד במבחן בג"ץ. נקודת האור: היועצת לא הנידה עפעף וכך חירפנה את חברי הקואליציה
התקיפה השלישית באיראן לא יצאה לפועל, טראמפ כבר לא סופר את נתניהו כבעבר, והסקרים ממשיכים לנבא הפסד לגוש. בין חוקי הפיצוי לחרדים, המאבקים על הפריימריז והחשש מאובדן השלטון, בליכוד עסוקים יותר ויותר בשאלה האם נתניהו יתמודד בבחירות הקרובות - או ישאר על הספסל
האירוע שהתרחש בסמוך למושב מרגליות, מהווה תזכורת לכך שהגבול הצפוני איננו קו מופשט על מפה: ישראל אינה יכולה עוד לקבל את מדיניות ההכלה שנוהלה טרם 7 באוקטובר. על תפיסת הביטחון החדשה בצפון ומבחן הריבונות בלבנון - במרחב בו ארגון הטרור שולט בשטח
גם מעצמה כמו ארה"ב שמבקשת הסכם אינה יכולה להבליג על הפלת מסוק אפאצ'י, ולהרשות שפגיעה בנכס צבאי תעבור ללא תגובה. עם זאת, האמריקנים משדרים מסר מוטעה לאיראן כאשר הם מתייחסים לפגיעה כ"תגובה מדודה והגנתית" - כזו שנועדה "לסגור סיבוב" ולא לפתוח מלחמה
נשיא ארה"ב טוען שאינו יודע האם נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה מחודשת. האם הוא מבטא התלבטות אמיתית של נתניהו או אתת רצונו שלו? הנה כל האפשרויות והתשובות
הדיון בהסרת חסינותה של טלי גוטליב הפך לכתב אישום ציבורי נגד היוריסטוקרטיה, היועמ"שית והאכיפה הבררנית. גוטליב מבטאת זעם עמוק של ציבור מושתק
חיזבאללה הוא הקלף המרכזי של איראן בציר השיעי. כל מטח נועד להבהיר לטראמפ כי הדרך להסכם תעבור דרך דרישותיה של טהרן - וכל תגובה היא מסר לממשלת לבנון: אל תחשבו על הסכם שמצמצם את הארגון השיעי - או שהציר יגבה מחיר
ההחלטה על זהות יועמ"ש המשטרה הסתיימה בתוצאה הבאה: בן גביר קיבל מועמד שצפוי ליישם את מדיניותו. המפכ"ל, שהצהיר כי יעמוד על הרגליים האחוריות כדי למנות קצין מתוך המשטרה, זנח את הכוונה המקורית - בעוד ליועמ"שית לא צפויה להיות עילה להתנגד למינוי | פרשנות
באזור ששקוע במלחמות כבר שנתיים ושמונה חודשים, כולם קשובים לנשיא ארה"ב. מה הוא יחליט - יסיים את המלחמה או שיסלים? אולם, לפעמים, לעיתים קרובות ממש, הוא אומר דבר אחד וכעבור חצי שעה - את היפוכו. וכך, עתיד המזה"ת מונח על כף הפרשנות
כתב האישום נגד ח"כ טלי גוטליב מציף מחדש את אחת הסוגיות הרגישות במשפט ובפוליטיקה: מתי חסינות פרלמנטרית מגנה על חברי הכנסת, מי מוסמך להעניק אותה, והאם הכנסת יכולה לעצור הליך פלילי שכבר יצא לדרך?
בזמן שאיראן, ארה"ב וישראל מתמרנות בין איום צבאי למו"מ מדיני, החות'ים מחזירים את הים האדום למרכז העימות. מאחורי ההצהרות על סולידריות עם הפלסטינים מסתתר מהלך רחב יותר: ניסיון להשפיע על מאזן הכוחות באזור, לאיים על נתיבי הסחר - ולהבטיח שתימן תישאר חלק מהמשחק
מהמרחב הביטחוני בעזה ועד הפעילות בלבנון, בסוריה ובאיראן - ישראל עוברת ממאבק על הישרדות למאבק על עיצוב המזרח התיכון. מודל הארץ המובטחת
