ארכיון דעות ופרשנויות - אוקטובר 2015

דעה: כרטיס הכניסה לישראליות - להם זה עולה יותר

לאחרונה פורסם שבגיבוש לצנחנים רוכזו בצוות אחד כלל הצעירים האתיופים שביקשו ללהתנדב לחטיבה. גם במאה ה-21, ניתן לומר כי בצה"ל לא קיימים תנאים אופטימליים לשילוב העדה האתיופית והדבר מוביל לתוצאות קשות

דעה: חברון - אלימות מאז ולתמיד

מספרים לנו שכדי להתמודד עם איום הטרור צריך להילחם בכוח ואם זה לא עובד, אז בעוד יותר כוח. המשך השליטה הצבאית בחברון על הפלסטינים לא יביא ביטחון, אלא שגרה של סבבי אלימות תקופתיים

דעה: נתניהו, אובמה והגרעין היהודי

כנס הפדרציות היהודיות הגדולות בארה"ב יתקיים בתחילת נובמבר. זוהי שעת כושר לרוה"מ לאחות את הקרעים בין ישראל ליהדות ארה"ב, קרע פחות מתוקשר שנוצר גם הוא סביב ההסכם עם איראן. השאלה הגדולה היא האם הוא יכול לכך

דעה: לאסור על עובדי חברת החשמל לשבות

האם מישהו שמע על שוטר שמחליט על שביתה איטלקית? האם היה כבאי כלשהו שהחליט לא לכבות שריפה מכיוון שבאותה העת התנהל מו"מ על תנאי העסקתו? סופת הפתע קרעה את המסכה מפניהם של עובדי חברת החשמל. כעת על המדינה להתערב

דעה: האם יש טעם להריסת בתים?

גורמים פוליטיים רבים העבירו ביקורת קשה על ביהמ"ש העליון בטענה כי אי אישור הריסת בתים יפגע במיגור גל הטרור. התבטאויות מסוג אלו, מעוררות שאלה חשובה מאוד -האם מדיניות הריסת הבתים יעילה בחיזוק ההרתעה כנגד פעילי טרור?

דעה: הציונות החילונית נתקעה בכותל

לציונות החילונית לא הייתה מערכת ערכים, תודעה ומושגים, שיכלו להתמודד עם מושג הקדושה. היא לא הייתה מסוגלת לעבור את הכותל, שם הם תקועים, "לא לבלוע ולא להקיא", עד עצם היום הזה. מוטי קרפל עונה לדוד פרנקל

דעה: כחלון, תעצור את ההרג המיותר הזה

היום ידונו בכנסת ביוזמה "רפורמת העודפים" של משרד האוצר בכדי להוזיל את מחיר העוף בשוק. המשמעות: בקיעתם של מיליוני אפרוחים, על מנת שיחיו בסבל, ישחטו ויזרקו לפח. חוץ מהזווית המוסרית, יש לדעת כי גם הכלכלה ואיכות הסביבה ייפגעו אנושות

דעה: האמת הלא נעימה על רצח רבין

הקבוצה הקטנה והמבוהלת שניהלה את המדינה לפני 20 שנה, הפכה את הרצח לנשק במערכה האבודה על הנהגת המדינה וסימנה לה אליטה חדשה וצומחת כאויב האולטימטיבי: הציונות הדתית. העובדה שהרוצח היה חרדי מהרצליה לא הפריעה לאף אחד

דעה: אחרי 20 שנה, הגיע הזמן לקום מהשבעה

אחרי 20 שנה, זה הזמן שלנו לקום מהשבעה ולעשות. להציג לישראלים מה החזון שלנו. מה אנחנו חושבים שצריך לעשות במזה"ת של דם ואש ותימרות עשן. לא מה היה צריך לעשות ב-1993 כשנחתמו הסכמי אוסלו, אלא מה צריך לעשות בחלוף כמעט דור. מה עושים היום ב-2015

דעה: המוסלמיות עוקפות אותנו בסיבוב

נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח"כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח"כים הערבים עשו את זה היום

דעה: הפרטת הביטחון - פצצה מתקתקת

ההסתה וגילויי האלימות עברו לרשתות החברתיות ומהווים פצצה חברתית מתקתקת. ניסיונות המדינה להתמודד עם גל הטרור הנוכחי באמצעות הפרטת הביטחון, ערבוב בין צבא למשטרה וחוק המישוש מעניקים לפצצה זו רוח גבית

דעה: לעם הנצח די נמאס מדרך ארוכה

מראשית המפעל הציוני, היהודים ייבשו ביצות, הערבים עלו לאל-אקצא. היהודים הביאו מים למדבר, המוסלמים זעמו באל-אקצא. אבל עכשיו נמאס ליהודים. גם הם רוצים בית מקדש עכשיו

נתניהו מאבד סבלנות לגבי מתווה הגז, ודרעי ייאלץ להחליף תפקיד

התשובות הסותרות בסביבתו של שר הכלכלה בנוגע לחילוף אפשרי עם שר הפנים, כדי שהאחרון יחתום על סעיף 52 המפורסם, מבהירות שהאפשרות על הפרק. וגם: ההצעה שמדאיגה את נתניהו ותעלה להצבעה במרכז הליכוד, ואירועי השבוע המביכים במפלגת העבודה

ישראל לא באמת רוצה לזכור את רצח רבין

במציאות הנוכחית, שבה שמאלני הוא מי שמתנגד ללינץ' באריתראי ושבה דיון אמיתי בערוגות שבהן צומחת אלימות פוליטית בלתי אפשרי, יום הזיכרון לרצח יצחק רבין הוא אוסף מגובב של טקסים ריקים מתוכן וכתבות עמוסות בקלישאות. את העמדת הפנים הזאת יש להפסיק

צילום פיגועים הפך לשליחות לאומית

האמינות והזווית של צלמי העיתונות נדחקות הצידה בגל הטרור לטובת צילומים אותנטיים של זירות מדממות ולא מטושטשות, שמתגלגלות בווטסאפ לצופים שרוצים לראות שזו אכן מלחמת קיום. הפחד והכעס מאחדים אותנו – ומי לא רוצה להיות שייך?

אהדה לטרור היא לא סיבה לפיטורים

הערבים הישראלים נעים בין ישיבה על הגדר לאהדה לאחיהם בגדה שבחרו בטרור. אפשר להבין לליבם, וגם אם לא – זו זכותם. אין חוק שמחייב אזרח לגנות את הטרור. חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה אוסר על פגיעה בעובדים שמביעים את עמדתם הפוליטית אך האיסור הוא מן הפה ולחוץ

האם לעורך שהעלה את תמונת ביבי במדי נאצי מגיע להיות מפוטר?

אפשר להבין את החשש של ynet; התמונה שהעלה אחד מעובדי האתר נפלה לידיו של נתניהו כמו פרי בשל. אי אפשר להבין את חוסר המידתיות בפיטוריו. דוד ורטהיים חושב שמדובר בלא יותר מקורבן של מלחמה שגדולה בהרבה ממידותיו

האקדח שלי ואני: סיפור של שנאה ואהבה

אני שונא את האקדח שלי כי אני לא רוצה לחיות בעולם שבו אזרחים צריכים לשאת באחריות לביטחונם האישי. אני שונא אותו כי אין שום חלק בנשמתי המבקש לפגוע בבן אנוש אחר. אבל אני אסיר תודה על קיומו על כך שבעת הצורך, יש לי הזכות לאחוז בנשק גם והיכולת להגן על עצמי

הריסת בתים

בזכות הירושלמים - גם זה יעבור

מכל ההצהרות הגדולות יש לעיר הזאת דרך אחת שמבטיחה את זה שהיא תתגבר, שוב, על גל הטרור הזה. הדרך הזו מורכבת מקבוצה של ירושלמים שהמשותף לכולם היא העובדה שהם היפראקטיביים, הזויים, תמימים ובעיקר אופטימיסטיים חסרי תקנה שמוכנים לעשות הכל בשביל ירושלים

מזרח ירושלים לערבים, לנצח

מהי ירושלים המאוחדת היהודית? האם מעלה אדומים ומבשרת ציון הם גם ירושלים המאוחדת? עד היכן מתפשטת ירושלים המאוחדת שלהם? צריך לתת את מזרח ירושלים לתושביה הערבים. אין לנו מה לחפש שם. שיקימו שם את בירת פלסטין. זה הדבר הנכון מבחינה מוסרית ופרגמטית

פעם בשנה: למה ישראל ממשיכה לחזור על טקס המעצר של בכיר החמאס?

חסן יוסוף, מבכירי חמאס בגדה אך עם השפעה מועטה על הצעירים בשטח, נעצר בחשד "להסתה לאלימות". אלא שאם להסתמך על אירועי עבר – גם מעצר זה יסתיים בלא כלום, בעוד אנשי פתח קיצוניים יותר ממשיכים להלך חופשי. צפו בתיעוד המעצר

נשק בידי האזרחים: ברוכים הבאים למערב הפרוע

השר לביטחון פנים התבטא שההקלות על קבלת רישיון לנשק הם "לאור המצב". השאלה היא האם השר מבין שכאשר הגל הזה יהיה מאחורינו, מאות ואלפי נשקים ימשיכו להסתובב כחוק ברחוב, ורחובותינו עלולים להפוך למערב הפרוע

תיק תקשורת: מדוע היה צריך שלושה טייקים לאייטם עם יחיא קאסם?

העיתונאי יחיא קאסם הוזמן להשתתף בתוכנית בדיון מיוחד על סיקור התקשורת את גל הטרור. בטור לוואלה ברנז'ה הוא טוען: המגיש חיים זיסוביץ' לא נח עד שהגיע לתוצאה המבוקשת - "אני מפנה אליך שאלה ולאחר שתענה אנחנו מתנפלים עליך". "החינוכית: "מצטערים על תחושותיו"

סליחה הבטום, זה לא היה מכוון אליך

דע לך הבטום שאותו מאבטח ואותו המון שהביאו למותך הם אנשים טובים ואוהבי אדם ולו היו יודעים שמדובר בך לא היו פועלים כך, ולהיפך, לו היית נפצע היו הראשונים לבוא לעזרתך, אך הפעם אותם אנשים טובים טעו. סליחה

להפסיק לראות בקבוצה שלמה אויב

מה גורם לאנשים לאבד צלם אנוש עד כדי כך שהם מוציאים להורג אדם חסר ישע? במקרה המזעזע של הבטום זרהום ז"ל, הפחד הנוכחי התחבר לפחד הממוסד כנגד כל מי שזר ושונה מאיתנו. חייבים להפסיק ולראות בקבוצה שלמה אויב, או סכנה, ולנסות להכיר אותה קצת יותר

אל תהיו כמו הרוצחים - הישארו בני אדם

אדם שוכב מנוטרל, מדמם. זה הרגע שבו מי שהמשיך להכותו, הפך לחיה. בסוף זה יגמר הסיוט הזה. בסוף ננצח. בסוף נעצור את הרוצחים ואת הטרור. וכשהסוף יגיע, יישארו סרטוני הווידאו האלה בהם נביט אנחנו, והילדים שלנו, ונראה את עצמנו ברגע ההוא מתנהגים כמו חיות

תמיד לנטרל, לא תמיד להרוג

הקריאה להרוג בלי חשבון היא קריאה לא חוקית, לא מוסרית, לא אחראית. למרבה הצער, התוצאות שלה כבר לפנינו: ירי באדם תמים הזוחל על הרצפה ואחריו התעללות מחפירה בפצוע המקרבת אותו אל מותו. בושה וחרפה, גם הירי וגם ההתעללות

רבנים ומנהיגי ציבור - תרגיעו!

אמש ראינו דוגמה חיה למה שהתנהגות ברוטלית יכולה לגרום. רבנים, יש לכם אחריות - אל תגררו אחרי ההמון הזועם ואל תקראו לאלימות, אל תסיתו לעבור על חוקי המדינה ואל תוסיפו את קולכם להגברת הפחד והשנאה. קיראו לשמירת החוק, השמיעו צפירות הרגעה, ביטחון ותקווה

בשם ה"נטרול": שוטר חיסל יהודי בבת ים

חברי כנסת ושרים שמכשירים ירי באנשים עם סכין הובילו למותו של יהודי חובש כיפה אתמול בבת ים. במקרה זה במח"ש יבדקו אם הייתה הצדקה לירי - פריבילגיה לה לעולם לא יזכו ה"מחבלים" שנורו למוות בחודש האחרון. אחרי הכול, מדובר בסך הכול בערבים

דרכה של המנהיגות הערבית - לא מוסרית

במקום לגשר, הם מקדמים פרובוקציות. במקום להוריד את רף האלימות הם משקיעים בבידול המגזר הערבי. במקום לאחות את הקרעים בין יהודים לערבים, הם עושים הון פוליטי על הבעיה הפלסטינית. הדרך שבחרה המנהיגות הערבית היא לא דרכי, לא דרכנו, ויותר מכך, היא לא דרך האמת

"גרעין אידיאולוגי קשה": כך הפכה חברון לחממת הטרור בגל הנוכחי

הסכינאים ממזרח ירושלים מקבלים בימים האחרונים תגבורת מאחיהם הפלסטינים בעיר האבות – צעירים קיצונים המתודלקים מקנאה דתית ומהחיכוך התמידי עם היישוב היהודי, שמוכנים להיהרג כדי להרוג. ללא אופק מדיני, "האינתיפאדה שבשליטה" עלולה להתפרץ גם בגדה

הפוסט המרגש של החייל הישראלי כבש את כלי התקשורת בעולם

או: איך עושים הסברה אמיתית ברשת ולמה כמות הלייקים והשיתופים היא לא אינדיקציה למידת השפעה? שני פוסטים, שונים לגמרי, שפורסמו ביום שלישי מלמדים אותנו למה העולם לא מתחבר למסרים של צה"ל ואיך כדאי לעשות את זה נכון. דעה

כשנתניהו וכחלון יפרקו את העסק: למה שב השבוע לפיד ללשכת שר האוצר?

יו"ר יש עתיד סימן את ה-1 בנובמבר 2016, כ"יום הבחירות", והגיע לפגישה חשאית עם כחלון, שעסקה לכאורה בענייני תקציב המדינה - אבל לא רק. וגם: הקרב על ראשות קק"ל חושף את המחנאות במפלגת העבודה

נאום של נייר עם שקר גס שמרוח עליו: אבו מאזן מונהג, לא מנהיג

מלבד עוד האשמות נגד ישראל ובלי הסתה פרועה בנוסח יאסר ערפאת, נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית היה כמעט ריק מתוכן. יותר מכל מנסה אבו מאזן שלא לאבד את תמיכת הפלסטינים בו. את הציבור הישראלי הוא איבד מזמן, הרבה לפני השקר הגס, שהופרך על ידי לשכת נתניהו

"התנזים בפרשת דרכים": ההחלטה שעלולה להבעיר את יהודה ושומרון

צה"ל מתמודד עם "פיגועי התקשורת" ובינתיים מונע מהמהומות במזרח ירושלים לזלוג לשטחי הגדה, אבל ככל שחולף הזמן המצב העדין עשוי להשתנות לרעה אם אלפי החמושים של התנזים יאבדו אמון באבו מאזן. "יציאה שלהם חמושים לרחובות תהיה אתגר גדול מאוד עבורנו"

לוסי אהריש הוגנת - כלפי חשבון הבנק שלה

הרשתות החברתיות מיהרו להכתיר את ה"ערבייה שעושה הסברה" ולתת לה את אות ההצטיינות על מוסר והגינות ופריצת דרך, אבל את הדרך של מי? אהריש יודעת היטב למי עליה להתחנף כדי להישאר בדיוק באותה משבצת של תכנית בוקר והאדרה אישית שתקצור עליה פירות עתידיים

לו הייתי הרצוג

טוב עשה הרצוג שגדע באיבם את הניסיונות המאולצים של נתניהו להזמינו להצטרף לקואליציה, אך היה עושה טוב יותר לו היה מציג לנתניהו תנאי יחיד לכניסה לקואליציה – חקיקת חוק פינוי מרצון ופיצוי למתנחלים הגרים מחוץ לגושי ההתנחלויות

זה לא מוסרי לא להרוג מחבלים

אנחנו צריכים עונש מוות לא בשביל הרתעה ולא בגלל שיקולים תועלתיים כאלה או אחרים, למרות שגם הם חשובים. אנחנו צריכים עונש מוות כדי לשמור על הבריאות הנפשית ועל ערכי המוסר שלנו

כדור בראש למחבל - לא מוסרי, לא חוקי ולא אחראי

בימים האחרונים נשמעת קריאה מח"כים שונים שכל מי שמניף סכין צריך לקבל כדור בראש. הקריאה הזאת לא חוקית, לא מוסרית ולא אחראית. במדינה יהודית ודמוקרטית לא הורגים אם לא מוכרחים כי כך שומרים על ערכיה של המדינה

עם ישראל והאנוסים - האתגר והתקווה

כמה אנשים במהלך ההיסטוריה התחננו בדמעות להצטרף לעם ישראל? כמה מהעליות ההמוניות מאז קום הציונות הותנעו באנרגיה אידיאולוגית של רצון פנימי ולא באילוצים חיצוניים ככלכלה או אנטישמיות? כדאי להכיר את פזורת האנוסים

השמאל צריך לדאוג לחופש הפולחן בהר הבית

המאבק על הריבונות בהר הבית אמור להיות מובל על ידי "מרצ" וארגוני זכויות האדם כי מאבק על חופש פולחן הוא מעיקרי הדמוקטריה. אך המאבק הוא על חופש יהודי בהר הבית, והשמאל כנראה החליט להיאבק למען שמירת הדמוקרטיה כלפי ערבים ומסתננים בלבד

הדרך היחידה לייבש את ביצת הטרור

על הממשלה להכריז באופן ברור: לעולם לא יהיה כל מו"מ על נסיגה משטחי ישראל. מדינה פלסטינית היא איום קיומי על תושבי ישראל, והמדינה תילחם למנוע אפשרות זו כפי שהיא נלחמת בפצצת אטום ביד אויבי ישראל. כך מייבשים את הביצה, ולא רק עוסקים בריסוס יתושים

שקר הסגר: החלטה חסרת אחריות

המחסומים לא יעצרו מפגע נחוש עם סכין. הוא כבר ימצא את הפרצה לעבור דרכה. מנגד, הפגיעה שתיגרם לחופש התנועה של הפלסטינים רק תגביר את תחושות הזעם שיולידו עוד פיגועים. מוטב שנפנה לפתרון האמיתי היחיד: מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית

נמשיך לקרוא ליהודים לעלות להר הבית

האשמה היחידה שאני מוכן לקחת על עצמי היא שלא פעלתי מספיק להביא יותר ויותר יהודים להר הבית על מנת להרגיל את כלל הציבור שיהודים הם חלק מהנוף הטבעי במקום. יהודה גליק עונה לאלו המאשמים אותו ואת חבריו בהסלמה

גם לנאמני הר הבית יש אחריות למצב

כבר שנים שפעילי הר הבית מנסים לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית, באמתלות שונות של אפליה וזכויות אדם. אך גם אם נסכים לכל טענותיהם, האם בשל אותו ערך מקודש של עליה להר, כל שפיכות הדמים שמשתוללת פה שווה את זה?

כאן שולט ימין קיצוני לא מאוזן

במציאות שלנו שולט ימין קיצוני. לא מאוזן. שלא לוקח אחריות על כל בעלי זכות הבחירה בארץ הזו, אלא רק על מצביעיו הישירים, ימין שלא מתאמץ להרגיע את הרוחות, אלא מחזיק את המצית ביד ומשחק איתה בלי סוף. והוא עושה את זה, בלי מפריע, כי הצד השני עסוק באיזון

הר הבית הוא רק תירוץ

בימים האחרונים נשמעות קריאות למנוע כניסת אישי ציבור להר כדי להנמיך את להבות הסכסוך. יעלו וירדו הח"כים להר, אין זה עתיד לשנות דבר. בואו לא נתבלבל, הר הבית אינו הסיפור כאן הוא רק התירוץ

לפתח יכולת מוסרית של איפוק

הפעלת כוח ע"י אזרחים שאינם אנשי מקצוע, מצריכה התבוננות בתפקיד המורכב. עלינו להיות במוכנות של כל אחד להגן על עצמו ועל חבריו מפני הקמים לפגוע בנו. אך חובה עלינו לפתח יכולת מוסרית של איפוק מפריקת זעם ופגיעה שאיננה חלק ממניעת הרוע אלא נקמה

יש אלטרנטיבה לסכסוך המדמם

בשני הצדדים צריכים להכיר בכך שלא פותרים עוול ביצירת עוול חדש. להכיר בכך שמדי יום אנחנו עושים עוול נורא אחד לשני, ושלא ניתן לחיות כאן מבלי שיהיו לשני העמים חופש וחירות, שוויון וביטחון. כשנבין זאת, נתחיל את הדרך לשינוי